March 25, 2017 ~ Sh VAYAQHEL-PEQUDEI. M: BAYAT.

מקאם השבת

כמנהג ק״ק חלף - ארם צובה
נערך ע״י ד״ר דויד מעתוק בטיש הלוי

 לכבוד מורי נעים זמירות ישראל החכם והחזן מרדכי נדאף
אשר לימד משפטי המקאם השבת לתלמידיו
במנין הספרדי בהישיבה דפלטבוש חטיבת הבונים בנו יורק
כל יום הששי, שבוע ושבוע יותר מעשרים שנה.
המקום ישלם את פעליו כי העמידו תלמידים הרבה בדרך מסורת אבותינו.

וגם לכבוד מורי החכם והחזן יוסף מוצירי
אשר מפרסם לחברת החזנות
את המסורת של החכם והחזן משה יוסף אשקר הכוהן זצ״ל
חזן של בית כנסת הגדול בארם צובה ואח״כ בק״ק מגן דוד בנו יורק
לפי הרשימות שלו משנות 1936-1940.
לעלוי נשמת זקני, אבי משפחתי, נעים זמירות ישראל,

האדון גבריאל אברהם שרים ס״ט זצ״ל
החזן של בית כנסת בטיש (ע״ש יצחק שאול בטיש ע״ה), ק״ק מגן דוד, ואח״כ ק״ק בני יוסף (ע״ש יוסף סית ע״ה)
מחבר ספר פזמונים ״שיר ושבחה הלל וזמרה״
זכותו יגן עלינו ועל כל קהלתנו לעולם ועד.
וגם לכבוד, מורי וחברי, נעים זמירות ישראל,
האדון יצחק יעקב כבאסו, שליח ציבור לק״ק בית תורה.

המקאם שבו מתפללים בכל שבת ומועד נקבע מלפני כמאתים שנה (המקורות העתיקות שבידינו רשימות מקאם השבת משנת 1850) ע״י חכמי ארם צובה ודמשק שהיו מנשאים לבחור איזה מקאם יקשר את לב המתפלל והצבור עם ענין היום. לפעמים בחרו מקאם השבת מסביב לפזמון מאד חשוב לענין היום, ולפעמים בחרו במקאם מסביב לענין בפרשת השבוע או לקראת מועדים שבשבוע הבא. היו הרבה דעות שונות לרשימות של מקאם השבת, אבל הדעות של רוב המקאמת מסכימים על ענינים החשובות ביותר.
יש בידינו, שמונה עשרה מקורות שונות שבו מרשימים את מקאם השבת.

שבת בראשית
״בראשית ברא אלהים״
״בשש עשה עולמו - ויצר אדם בצלמו״ (פזמון ״רם אור גדול נעלם״ - בקשות - עמוד 42)
בשבת בראשית, נהגו בארם צובה ובדמשק להתפלל את תפילת שחרית בנגוני מקאם ראשט לפי כל מקורות המסורתיים. ענין פרשת בראשית הוא בריאת העולם, וזה קשור למקאם ראשט כי זה התחלה או ׳ראש׳. מקאם ראשט הוא ׳ראש׳ כל המקאמות. נוהגים להשתמש במקאם ראשט ב׳ראש׳ כל ספר חומש. ולכן, משתמשים את מקאם ראשט לשבת פרשת שמות, ויקרא, לפעמים במדבר, אבל לא שבת דברים, מפני שמקאם חג׳אז של שבת איכה דוחה את מקאם ראשט של ראש ספר דברים. בתוך המלה ׳בראשית׳, יש את המלה ׳ראש׳ או ׳ראשת׳. גם נוהגים להשתמש במקאם ראשט לתפלת מנחה של שבת מפני שקוראים את פרשת השבוע החדשה בתורה. נקדישך: ״חסדך קדם על כל אדם.״
.
תם ונשלם פרשת בראשית - תהלה ליוצר ראשית

-
שבת נח
״נח איש צדיק - תמים היה בדורותיו״
״וינהל אותה על מי מנוחות״ (״אשתבח תהילות״ משירת הבקשות)
בשבת נח, נהגו בארם צובה להתפלל את תפילת שחרית בנגוני מקאם שיגא לפי רוב המקורות המסורתיים. ענין פרשת נח הוא בנין התיבה. אח״כ בפרשה כתוב שנח בנה מזבח לה׳. משתמשים במקאם שיגא כאשר בונים דברים במשכן, כגון מזבח. ד״א פירוש המילה שי-כא היא שלושה, ואע״פ שפרשת נח היא לא הפרשה השלישית של הספר, היו שלושה בנים לנח, וגם היתה לתיבת נח שלוש קומות. נגון מקאם שיגא הוא כנגון קריאת התורה לפי מסורת ארם צובה ורוב קהילות עדות המזרח. מנהג חכם משה אשקר, החזן של ק״ק מגן דוד, ועוד כמה רשימות הוא להתפלל במקאם שיגא-איראק, אולי מפני היחוס בין ארץ איראק (סיפור המבול, מגדל בבל, אור כשדים) לפרשת נח. מנהג ירושלמי היום לשבת נח הוא להתפלל במקאם ביאת אולי בגלל שבדר״כ זו שבת קרוב לראש חודש חשון, ומקאם ביאת (או עשיראן) קשור לראש חודש לפי מקור ״דברי שלמה״ (חכם שלמה קצין). מסורת דמשק לשבת נח הוא להתפלל במקאם נאווה. שמחים: אשתבח תהילות (בקשות). נקדישך: אשיש אל בך.
.
תם ונשלם פרשת נח - תהלה לאל המקבל ריח הניחוח

-
שבת לך לך
״ביום ההוא כרת ה׳ את אברם ברית״
״וזכור ברית יצחק בן אברהם״ (פזמון ״יהלל לאל נורא״ - עמוד 376)
בשבת לך לך, נהגו בארם צובה להתפלל את תפילת שחרית בנגוני מקאם צבא לפי כל המקורות המסורתיים. ענין פרשת לך לך הוא הברית מילה שכרת אברהם אבינו עם ה׳. משתמשים במקאם צבא בכל ברית מילה מפני שהמלה ״סבי״ בערבית הוא תינוק. ד״א, משתמשים במקאם צבא לברית מילה מפני שקולות הבכי של התינוק בברית מילה נשמעה כמו המקאם הזה. הלחנים של התפלה יכולים להיות מהפזמונים של ברית מילה, כגון ״אתה אהובי״, ״מה טוב מה נעים״, ו״יהי שלום״. מסורת דמשק לשבת לך לך הוא להתפלל במקאם שיגא, מפני שפרוש ״שי-כא״ היא שלושה וזה פרשה השלישית של ספר בראשית. שמחים: יגדל אלהים חי במקאם צבא.
.
תם ונשלם פרשת לך לך - תהלה לאל הלובש כתר המלוכה

-
שבת וירא
״והוא ישב פתח האהל כחם היום״

בשבת וירא, נהגו בארם צובה להתפלל את תפילת שחרית בנגוני מקאם נאווה לפי רוב המקורות. קריאת מקאם נאווה הוא כמו קריאת המשנה (לדוגמא: ״במה מדליקין״ בקבלת שבת). ענין בפתיחת וירא הוא הכנסת אורחים; האנשים (״מלאכים״) שבאו אל אברהם. לפי החזן גבריאל אברהם שרים, בטוי אחרת למלאך אלוקים שמופיע בתהלים הוא ״נאווה קודש״ ולכן מקאם נאווה שיך לפרשה הזאת. ד״א, מקאם רהאוו-נאווה שיכת לחג הפסח, ולפי מפרשים, הספור עם לוט והמלאכים היה ״פסח״ (נתנו למלאכים מצות, היו בבית, הוציאו משפחת לוט מן סדום, וה׳ עשה נס בהוציאם). יש רשימות (רשימת אברהם אליהו שרים ע״ה) שהרשימו את מקאם ביאת לשבת הזאת. לפי החזן משה אשקר, מעורבים את מקאם ביאת עם נאווה בשבת הזאת. פזמון ספר תורה: ״יה שמע תפילה״, ״דר רומה״, או ״רפא צירי״.
.
תם ונשלם פרשת וירא - תהלה לאל אדיר ונורא

-
שבת חיי שרה
״ויבא אברהם לספד לשרה ולבכתה״

בשבת חיי שרה, נהגו בארם צובה להתפלל את תפילת שחרית בנגוני מקאם חג׳אז לפי כל המקורות. המלה "חג׳אז" הוא שם של מקום במערב מדינת ערב הסעודית. מנהג ארם צובה להשתמש במקאם חג׳אז בענין מיתה ושאר זמנים עצובים. מנהג דמשק להתפלל במקאם צבא בפרשיות העצובות חוץ משבת איכה שמשתמשים במקאם חג׳אז. ענין בפתיחת פרשת חיי שרה הוא פטירת שרה אמנו וקבורתה במערת המכפלה בקרית ארבע. כדי להראות אבלות שהיא שונה מהאבלות של חורבן בית המקדש (שבת איכה), מנהג החזן גבריאל אברהם שרים היה לעורב את מקאם ביאת למקאם חג׳אז לתפלת שחרית כל שבת חג׳אז חוץ משבת איכה. נגון ל״שמחים בצאתם״ הוא הפזמון ״בואי ברנה״ במקאם חג׳אז. .
תם ונשלם פרשת חיי שרה - תהלה לאל לובש עטרה

-
שבת תולדות
״ארריך ארור ומברכיך ברוך״

בשבת תולדות, נהגו בארם צובה ודמשק להתפלל את תפילת שחרית בנגוני מקאם מאהור לפי כל המקורות. יש שמתארים את מקאם מאהור ל״ראשט גבוה״. פרוש המילה ״מא-הור״ בערבי הוא כאב-לב. ענין פרשת תולדות הוא היחס בין יעקב ועשו. היה לעשו כאב-לב כאשר הוא אבד את הבכורה שלו ואח״כ את הברכה שלו. ד״א, הפרוש ״מאהור״ הוא מלשון מהירות. וזה קשור לפרשת תולדות מפני המהירות של יעקב לקחת את ברכת יצחק מעשו. __מחים: ידך תנחני. פזמון ספר תורה: ״שבתי שבתי״.
לחני תפלה לשבת תולדות, או בלק, במקאם מאהור (נערך ע״י גבריאל אברהם שרים):
נשמת: חובי מלכי סלח (149)
שועת עניים: בואי ברנה (156) / אתה צורי (200)
בפי ישרים: נעימה לי (153)
אל ההודאות: ריבה ריבה / אל בחסדך (153)
קדיש: דוממים (51)
שמחים: ידך תנחני (149) / בואי ברנה (156)
ממצרים: אל חון על בת המענה (146)
נקדישך: אל בחסדך (153) / לו אחלה כי (138):.
תם ונשלם פרשת תולדות - תהלה לאל המציל יולדות

-
שבת ויצא
״מה נורא המקום הזה אין זה כי אם בית אלהים וזה שער השמים״

בשבת ויצא, נהגו בארם צובה ודמשק להתפלל את תפילת שחרית בנגוני מקאם עג׳ם-גירכא לפי רוב המקורות. יש אומרים שההרגשה של מקאם עג׳ם היא שמחה ולכן משתמשים במקאם זו בזמני שמחה כגון השבע הברכות בקידושין, שירה, או מועדים. ענין פרשת ויצא הוא הקדושין של יעקב. ד״א, הפרוש של המילה ״עג׳ם״ הוא ארץ פרס (חוץ מארץ בבל), ופרושו של ״עג׳מי״ הוא ״גר״ ממקום אחר (כמו גר מארץ פרס). בפרשת ויצא, יעקב אבינו היה ״עג׳מי״ או גר מארץ כנען בארץ חרן. בענין הלחנים לשבת ויצא, הלחן של שמחים בצאתם הוא ״ידידי רועי מקימי״ במקאם צבא לרב ישראל נג׳ארה שנזכרה את המלים ״רחל באה עם הצאן״. בגלל חשיבות הפזמון הזה, יש מעט מקורות (אברהם דוויק, שיר חדש, אברהם אליהו שרים) שהרשימו את מקאם צבא לתפלת שחרית לשבת ויצא.
תם ונשלם פרשת ויצא - תהלה לאל המקבל ת״י ורוצה

-
שבת וישלח
״וגם הלך לקראתך וארבע מאות איש עמו״

בשבת וישלח, הפרשה השמינית של ספר בראשית, נהגו בארם צובה להתפלל את תפילת שחרית בנגוני מקאם צבא או שיגא-איראק לפי ספר ״שיר ושבחה הלל וזמרה״ ועוד מקורות. ענין בפתיחת פרשת וישלח הוא ש׳צבא׳ עשו בא לקראת מלחמה עם יעקב. ולכן מתפללים במקאם ׳צבא׳. ד״א, מתפללים במקאם צבא, שיש את רגש הצער, מפני שיעקב היה בצער גדול לפני שפגש עם עשו, וגם אחרי מלחמתו עם ״מלאך״ עשו. ענין אחר בפרשה הוא ברית מילה שכם (מקאם צבא) שנאמר: ״להמל לכם כל זכר״. ענין בנין המזבח עם יעקב הוא קשור למקאם שיגא. מנהג דמשק וירושלים הוא להתפלל במקאם ביאת או חוסיני. פזמון לנקדישך: ״נבחר ידיד״.
תם ונשלם פרשת וישלח - תהלה לאל טוב וסלח

-
שבת וישב
״ה' העלית מן שאול נפשי חיתני מירדי בור״

בשבת וישב, נהגו בארם צובה ודמשק להתפלל את תפילת שחרית בנגוני מקאם נהוונד או רהאוו-נאווה לפי כל המקורות. ענין בפתיחת פרשת וישב הוא הריב והמחלוקת בין יוסף והאחים. בהתחלת הפרשה, יעקב הוכיח את יוסף על אמירת החלומות למשפחתו כאשר אמר ״מה החלום הזה אשר חלמת?״ בדר״כ משתמשים במקאם נהוונד בקשר למחלוקת, תוכחה, או ריב. דרש נאה ששמעתי מאליהו מאמייה, חזן בבית כנסת מגן דוד בחולון, הוא שהמילה ״נהוונד״ היא כמו המילים ״נע ונד תהיה בארץ״ (קללת קין בבראשית ד: י״ב), והיא שיכת כאן לענין ריב או מחלוקת שמביא קללות ועונש. ד״א מתפללים במקאם רהאוו-נאווה. קריאת מקאם נאווה הוא כמו קריאת המשנה (לדוגמא: ״במה מדליקין״ בקבלת שבת). ענין בפתיחת וישב הוא שיוסף מצא ״איש״ בשדה; לפי חז״ל, האיש הזה היה מלאך גבריאל. לפי החזן גבריאל אברהם שרים, מילה אחרת למלאך אלוקים שמופיע בתהלים הוא ״נאווה קודש״ ולכן מקאם נאווה שיך לפרשה הזאת. שועת עניים: לנרי ואורי. פזמון ספר תורה: אודך אל טובות, במקאם רהאוו-נאווה, לקראת חג החנוכה. .
תם ונשלם פרשת וישב - תהלה לאל בסתר עליון יושב

-
שבת מקץ
״והנה עמד על היאר״

בשבת מקץ, שברוב השנים הוא שבת חנוכה, נהגו בארם צובה להתפלל את תפילת שחרית בנגוני מקאם שיגא לפי כל המקורות. חנוכה הוא חג שבוא נרות המנורה הופיע, ולכן מקאם שיגא, המקאם שמשתמשים בקשר לנרות המנורה, הוא המקאם הקשור לשבת הזאת. ענין התורה היא קשורה למקאם שיגא, וענין אור ונרות קשורות לתורה, שנאמר ״כי נר מצוה ותורה אור״ (משלי ו׳ פס כ״ג). פרוש ע״פ הפרשה הוא שמשתמשים בשיגא (3) מפני שפרעה חולם בהתחלת שנה השלישית (ויהי מקץ שנתים ימים= בסוף שנה השנית= התחלת שנה בשלישית). לפי רשימות חכם משה אשקר, הנגון המתאימה ל״נשמת כל חי״ הוא של הפזמון ״יביעון שפתי שירה״ בגלל שהפזמון נזכרת את נרות המנורה. מקאם שיגא מסמלת את התורה עצמה בגלל שטעמי קריאת התורה למנהגינו עדות המזרח הוא במקאם הזאת. פזמון ספר תורה: ״יצא למלוך מבית סורים״ הכתובה ע״י החכם ישראל נג׳ארה, שבו מסופר את סיפור יוסף במצרים. מקורות מדמשק הרשימו את מקאם נאווה לתפלת שחרית לשבת הזאת כדי לשיר את הלחן של ״יצא למלוך״ בתוך התפלה.
.
תם ונשלם פרשת מקץ - תהלה לאל המגלה הקץ

-
שבת ויגש
״כי כמוך כפרעה״

בשבת ויגש, נהגו בארם צובה להתפלל את תפילת שחרית בנגוני מקאם ביאת לפי רוב המקורות. ענין בפתיחת פרשת ויגש הוא ה׳ביאת׳ של יהודה עם יוסף. פרוש למלה ׳ביאת׳ בערבי היא שבועה בין מלך ושריו. גם מתפללים במקאם ביאת לכבוד בר מצוה בגלל ה׳ביאת׳ בין ה׳ לבני ישראל. לפי מנהג אחרת (הכתובה ברשימות ״שיר חדש״ ואברהם אליהו שרים) משתמשים במקאם מאהור לשבת ויגש אבל רק אם לא משתמשים במקאם ראשט בעוד שני שבועות לשבת שמות. מסורת דמשק לשבת ויגש הוא להתפלל במקאם שיגא.
.
תם ונשלם פרשת ויגש - תהלה לאל לבני עמו נגש

-
שבת ויחי
״אבל כבד זה״

בשבת ויחי, נהגו בארם צובה להתפלל את תפילת שחרית בנגוני מקאם חג׳אז לפי כל המקורות. המלה חג׳אז הוא שם של מקום במערב ארץ ערב הסעודית. מנהג דמשק להתפלל במקאם צבא בפרשיות העצובות חוץ משבת איכה (שמשתמשים במקאם חג׳אז). ענין פרשת ויחי הוא פטירת יעקב אבינו וקבורתו. כדי להראות אבלות שהיא שונה מהאבלות של חורבן בית המקדש (שבת איכה), מנהג החזן גבריאל אברהם שרים היה לעורב את מקאם ביאת למקאם חג׳אז לתפלת שחרית.
.
תם ונשלם פרשת ויחי - תהלה לאל המחזיר ליבי נפשי ורוחי
-
סכום:
בראשית : ראשט (18) > ביאת (2)
נח : שיגא-איראק > ביאת > נאווה
לך לך : צבא > שיגא-איראק
וירא : נאווה > נהוונד > ביאת > ראשט
חיי שרה : חג׳אז > צבא > נהוונד
תולדות : מאהור
ויצא : עג׳ם-גרגא > צבא
וישלח : צבא > שיגא-איראק > ביאת > חוסיני
וישב : נהוונד > רהאוו-נאווה
מקץ : שיגא > רהאוו-נאווה
ויגש : ביאת > מאהור > שיגא > צבא
ויחי : חג׳אז > צבא > נהוונד

תם ונשלם ספר ראשון בעזרת המאיר אישון

-
שבת שמות
״בני בכרי ישראל״
בשבת שמות, נהגו בארם צובה ודמשק להתפלל את תפילת שחרית בנגוני מקאם ראשט או ביאת לפי רוב המקורות. ההסבר למקאם ראשט לפרשת שמות מפני שהוא ראש הספר. ההסבר למקאם ביאת לפרשה הזאת כי כתוב ״כל הבת תחיון״ והמילה בת דומה למילה ביאת. פזמון ספר תורה: ״אל מאד נעלה״ במקאם ביאת שנזכרת את משה ואהרון המופיעים בפרשה הזאת.
.
תם ונשלם פרשת שמות - תהלה לאל בעל מלחמות

-
שבת וארא
״לכן אמר לבני ישראל אני ה׳ והוצאתי אתכם מתחת סבלת מצרים״
בשבת וארא, נהגו בארם צובה ודמשק להתפלל את תפילת שחרית בנגוני מקאם חוסיני או נאווה לפי רוב המקורות. יש מתארים את מקאם חוסיני ל״ביאת גבוה״. ענין פרשת וארא הוא קשור למתן תורה וגם קשור לספור עשר המכות ביציאת מצרים. הקשר למתן תורה הוא המילים ״אני ה׳״ (כמו המלים ״אנכי ה׳״ בעשרת הדברות) האמורות בראש הפרשה. בבית כנסת עדס בירושלים, מתפללים במקאם נאווה לשבת וארא כדי לשיר את הפזמון ״מי ימלל עזוז גבורות״ שנזכרים את עשר המכות. במקור ״שיר חדש״ וגם ברשימת אברהם אליהו שרים, כתוב שמתפללים במקאם צבא, שנאמר: ״וגם הקמותי את בריתי אתם״, וברית מסמלת את מקאם הזה. :"..
תם ונשלם פרשת וארא - תהלה לאל הפוקד עקרה

-
שבת בא
״ולכל בני ישראל היה אור במושבתם״
בשבת בא, נהגו בארם צובה להתפלל את תפילת שחרית בנגוני מקאם שיגא או נאווה לפי רוב המקורות. פרוש המלה ״שי-כא״ היא שלושה, וזה הפרשה השלישית בספר שמות, וגם מכת החושך היתה שלשה ימים. הנגון של מקאם שיגא הוא נגון של קריאת התורה לפי מסורת ארם צובה ורוב קהילות עדות המזרח. ענין פרשת בא הוא חג הפסח הראשון ביציאת מצרים. שני המקאם הללו, מקאם נאווה ומקאם שיגא הם שיכים לחג הפסח או מועדים. מקאם שיגא הוא המקאם שמתפללים ביום ראשון של פסח ובגלל שיש אותה קריאת התורה של היום הזה, גם יש אותה מקאם של יום ראשון של פסח. ד״א ענין בפתיחת פרשת בא הוא מכת החושך. כתוב במכת החושך שהיו לבני ישראל אור, שנאמר: ״ולכל בני ישראל היה אור במושבתם.״ הפסוק הנ״ל כל כך חשובה במסורת ארם צובה, שנוהגים לקרוא עד הפסוק הזאת בקריאת התורה ליום שני וחמישי ושבת מנחה. ענין התורה היא קשורה למקאם שיגא, ולפי תרגום יונתן, ענין אור קשורות לתורה, שנאמר ״כי נר מצוה ותורה אור״ (משלי ו׳ פס כ״ג). פזמון ספר תורה: ״מי ימלל עזוז גבורות״. לפי חכם משה אשקר, כל נגוני התפלה בשבת בא היא דומה לשבת הגדול חוץ מהלחן ״אמונים ערכו שבח״.
.
תם ונשלם פרשת בא - תהלה לאל נגילה ונשמחה בו

-
שבת בשלח
״אז נשירה את השירה״ (מהפזמון ״רחום אתה״)
בשבת בשלח, נהגו בארם צובה ודמשק להתפלל את תפילת שחרית בנגוני מקאם עג׳ם לפי כל המקורות המסורתיים. ענין פרשת בשלח הוא קריעת ים סוף ושירת הים. לפי מנהגינו, מקאם עג׳ם היא מסמלת שמחה, ולכן זה מתאים לפרשת בשלח שהיא מתארת את נס קריעת ים סוף. ד״א, הפרוש של המילה ״עג׳ם״ הוא ארץ פרס (חוץ מארץ בבל), ופרושו של ״עג׳מי״ הוא ״גר״ ממקום אחר (כמו גר מארץ פרס). בפרשת בשלח, בני ישראל יצאו ממצרים ועכשו הם גרים במדבר. בענין הלחנים לשבת בשלח, הלחן של שמחים בצאתם הוא הפזמון לכבוד ט״ו בשבט ״יה אל גדול ונאדר״ לחכם רפאל ענתבי טבוש. גם שרים את הפזמון ״רחום אתה״ כשמוציאים את ספר התורה. מנהג לומר ״עשרת הדברות ערבי״ להרב סעדיה גאון בסעודה שלישית בשבת הזאת.
השבת לפני ט״ו בשבט: שמחים: יה אל גדול ונאדר
תם ונשלם פרשת בשלח - תהלה לאל העונה לעם נאלה

-
שבת יתרו
״אנכי ולא יהיה - שמור למען תחיה״ (מהפזמון ״בחר דודי״)
בשבת יתרו, נהגו בארם צובה ודמשק להתפלל את תפילת שחרית בנגוני מקאם חוסיני לפי רוב המקורות המסורתיים. יש מתארים את מקאם חוסיני ל״ביאת גבוה״. ענין פרשת יתרו הוא מתן תורה. פרוש המילה ״חוסין״ בערבי היא ׳מאד יפה׳ ולכן זה מתאים לקבלת תורה שהיא ׳מאד יפה׳. הלחן המיוחד של נקדישך הוא ״דעת ומזמה״ לכבוד מתן תורה.
.
תם ונשלם פרשת יתרו - תהלה לאל המזריח עלינו זיו אורו

-
שבת משפטים
״שש שנים יעבד - ובשבעת יצא לחפשי חנם״
בשבת משפטים, נהגו בארם צובה להתפלל את תפילת שחרית בנגוני מקאם נאווה או צבא לפי רוב המקורות. קריאת מקאם נאווה הוא כמו קריאת המשנה (לדוגמא: ״במה מדליקין״ בקבלת שבת). ענין בפתיחת פרשת משפטים הוא שבת לעבד עברי, שנאמר ״שש שנים יעבד ובשביעית יצא לחפשי חנם״. הקשר בין שבת למקאם נאווה הוא שתמיד מנגנים את מקאם נאווה בקבלת שבת וערבית לשבת, שנאמר ב״מזמור שיר ליום השבת״ את המלים ״לביתך נאוה קודש״. הקשר למקאם צבא לפרשת משפטים הוא הפסוק בפרק כד שנזכרת ״דם הברית״ שקשור לברית ולמקאם צבא. ד״א יש הרבה מצוות בפרשת משפטים, והרבה מצוות מסמלת ׳ברית׳ ולכן מקאם צבא מתאים. דעות אחרות לשבת משפטים הם: מקאם ראשט (ספר ״שיר חדש״ ורשימת אברהם אליהו שרים) או מקאם שיגא (דמשק). שמחים: רנה ותהלה ישראל אמרו.
 
תם ונשלם פרשת משפטים - תהלה לאל המציל את בניו מכל שפטים

-
שבת תרומה
״ועשו לי מקדש - ושכנתי בתוכם״
בשבת תרומה, נהגו בארם צובה ודמשק להתפלל את תפילת שחרית בנגוני מקאם חוסיני לפי רוב המקורות. יש מתארים את מקאם חוסיני ל״ביאת גבוה״. ענין פרשת תרומה הוא בנין המשכן. פרוש המילה ״חוסין״ בערבי היא ׳מאד יפה׳ ולכן זה מתאים למשכן שהיא ׳מאד יפה׳. לפי שיטת חכם משה אשקר, כאשר שבת תרומה הוא השבת שלפני שבת זכור, תמיד מתפללים במקאם צבא, כדי לשיר את הלחן של ״אזכיר חסדי אל״ (פזמון עתיק לפורים) ל״שמחים בצאתם״. גם יכולים לשיר את הפזמון ״חיש משגבי גאולה״ (מקאם צבא) לכבוד פורים.
.
תם ונשלם פרשת תרומה - תהלה לאל הבוחר בעמו מכל אומה

-
שבת תצוה
״להעלות נר תמיד״
בשבת תצוה, שרוב שנים הוא שבת זכור, נהגו בארם צובה להתפלל את תפילת שחרית בנגוני מקאם שיגא לפי כל המקורות אפילו כאשר שבת תצוה הוא לא שבת זכור. ענין בפתיחת פרשת תצוה הוא נר תמיד. ענין התורה היא קשורה למקאם שיגא, וענין אור ונרות קשורות לתורה, שנאמר ״כי נר מצוה ותורה אור״ (משלי ו׳ פס כ״ג). הנגון של מקאם שיגא הוא נגון של קריאת התורה לפי מסורת ארם צובה ורוב קהילות עדות המזרח. לפי רשימות חכם משה אשקר, הנגון המתאימה ל״נשמת כל חי״ הוא של הפזמון ״יביעון שפתי שירה״ בגלל שהפזמון נזכרת את המנורה (ונר תמיד מזכרת בפרשה הזאת). הקשר בין שבת זכור ומקאם שיגא הוא שרוב הפזמונים של פורים ואפילו קריאת המגילה במנהג איראק הם במקאם זו. ד״א כתוב על ימי פורים שזה היו ימי אור, שנאמר במגילת אסתר ״ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר״. האור היא אור התורה, שנאמר בפזמון ״ליהודים היתה אורה- זו תורה וחכמה״ (״אני לשמך מלין אחביר״) וזה שיך למקאם שיגא, המקאם המסמלת את התורה וקראתה. ד״א שדרשו ב״ויעתק משם״ (שער בנימין), לפי התלמוד במסכת שבת, בזמן מרדכי, היהודים חזרו בתשובה, ושוב קבלו את התורה. ומתפללים במקאם שיגא בשבת זכור וגם בפורים כדי לזכור את קבלת התורה של היהודים בזמן הזה. בשנים מעוברות ששבת תצוה הוא לא שבת זכור, מתפללים במקאם שיגא כרגיל בלי שום לחנים של חג הפורים.

-
נגונים לתפלה לשבת זכור: מקאם שיגא
ה׳ מלך: ארך זמני / יחיד אל דגול
הללויה: מי כמוך ואין כמוך
נשמת: יביעון שפתי שירה (רק לשבת תצוה) / ארך זמני
שועת עניים: אל עושה נקמה
אל ההודאות: יום הנסים והפורקן / אור גילה
קדיש: אברך את שם ה׳ / אדון עולם ישועתי
שמחים: אור גילה / אברך את שם ה׳/ מי כמוך ואין כמוך
ממצרים: תם ונשלם
נקדישך: אלי צור ישועתי
פזמון ספר תורה: יה אלי צור משגבי
כתר: רונו גילו
ואני תפלתי: חיש משגבי גאולה
נקדישך: רונו גילו/ אלי צור ישועתי
קדיש: חסדך קדם על כל אדם
.
תם ונשלם פרשת תצוה - תהלה לאל נגיד ומצוה

-
שבת כי תשא
״ויתאבלו״
בשבת כי תשא, נהגו בארם צובה להתפלל את תפילת שחרית בנגוני מקאם חג׳אז לפי כל המקורות. המלה חג׳אז הוא שם של מקום במערב ארץ ערב הסעודית. מנהג דמשק להתפלל במקאם צבא בפרשיות העצובות חוץ משבת איכה שמשתמשים במקאם חג׳אז. ענין פרשת כי תשא הוא חטא העגל. כדי להראות עצבות שהיא שונה מהאבלות של חורבן בית המקדש (שבת איכה), מנהג החזן גבריאל אברהם שרים היה לעורב את מקאם ביאת למקאם חג׳אז לתפלת שחרית.
.
תם ונשלם פרשת כי תשא - תהלה לאל קרן לעמו ישא

-
שבת ויקהל
״את המשכן את אהלו״
״מקדש בנה בו - חומה סביבו״ (פזמון במקאם עג׳ם- עמוד 171)
בשבת ויקהל, נהגו בארם צובה להתפלל את תפילת שחרית בנגוני מקאם חוסיני לפי רוב המקורות. ענין פרשת ויקהל הוא בנין המשכן (כמו פרשת תרומה). פרוש המילה ״חוסין״ בערבי היא ׳מאד יפה׳ ולכן זה מתאים למשכן שהיא ׳מאד יפה׳. פזמון ספר תורה: ״מקדש בנה בו״ במקאם עג׳ם. לפי רשימות חכם משה אשקר, מתפללים במקאם חוסיני בשבת החודש שחל בשבת ויקהל וחייבים להשתמש בלחן הפזמון ״אשיר לאל איום״ (256) ל״שמחים בצאתם״ מפני שהפזמון נזכרת את כל חודשי השנה (וזה קשור לשבת החודש). היום, אין אנו יודעים את נגון פזמון הזה. בשבת החודש, פזמון ספר תורה הוא ״יחיד נורא״ במקאם ראשט לכבוד חודש ניסן, שנאמר בפזמון ״בניסן הוא ראש כל חודש״.
.
תם ונשלם פרשת ויקהל - תהלה לאל יתברך שמו ויתהלל

-
שבת פקודי
״ויכל משה את המלאכה״
בשבת פקודי, נהגו בארם צובה להתפלל את תפילת שחרית בנגוני מקאם נאווה לפי רוב המקורות. ענין פרשת פקודי הוא סוף בנין המשכן וגם סוף הספר. יש קשר בין פרשת פקודי, הפרשה שגמרו את בנין המשכן, ובין שבת, היום שה׳ גמר את מלאכת בריאת העולם. ולכן מקאם נאווה, המקאם של קבלת שבת, שיכת לשבת הזאת. הקשר בין קבלת שבת ומקאם נאווה הוא שנאמר ב״מזמור שיר ליום השבת״ את המלים ״לביתך נאוה קודש״. המסורת של קהילות דמשק הוא להתפלל במקאם ביאת ל״שבת חזק״, השבת שמסימים את הספר. לפי מקור ספר ״שיר חדש״ ורשימת אברהם אליהו שרים, מתפללים במקאם צבא לשבת הזאת. לפי חכם משה אשקר, מתפללים במקאם מאהור בשבת שקלים.
)". .
תם ונשלם פרשת פקודי - הללו את ה׳ כל עבדי
-
שמות : ראשט (14) > ביאת (10) > חוסיני (2)
וארא : חוסיני > נאווה > צבא > ראשט
בא : שיגא-איראק > נאווה > ראשט
בשלח : עג׳ם (18)
יתרו : חוסיני > שיגא (2)
משפטים : נאווה > צבא
תרומה : חוסיני > צבא
תצוה : שיגא (16) > צבא = ביאת = מאהור (1)
כי תשא : חג׳אז > צבא > נהוונד
ויקהל : חוסיני > מאהור = עג׳ם (1)
פקודי : נאווה > צבא

תם ונשלם ספר שני - יושב בשבת תחכמוני

-
שבת ויקרא
״וסמך ידו על ראש העלה״
בשבת ויקרא, נהגו בארם צובה ודמשק להתפלל את תפילת שחרית בנגוני מקאם ראשט לפי כל המקורות מפני מפרשת ויקרא הוא ראש הספר. מקאם ראשט הוא ׳ראש׳ כל המקאמות. נוהגים להשתמש במקאם ראשט בראש כל ספר חומש. ולכן, משתמשים את מקאם ראשט לשבת פרשת שמות, ויקרא, לפעמים במדבר, אבל לא דברים, מפני שמקאם חג׳אז של שבת איכה דוחה את מקאם ראשט של ראש ספר דברים. גם נוהגים להשתמש במקאם ראשט לתפלת מנחה של שבת מפני שקוראים את פרשת השבוע החדשה בתורה.
הפסקות העליות: כל העליות, חוץ מסוף הפרשה, מסימים בשם ה׳.
.
תם ונשלם פרשת ויקרא - תהלה לאל העוטר לעמו ישראל תפארה

-
שבת צו
״אש תמיד תוקד על המזבח לא תכבה״
״ואמרתם זבח פסח הוא לה׳״ (פזמון ״אמונים ערכו שבח״)
בשבת צו, שהוא שבת הגדול, נהגו בארם צובה ודמשק להתפלל את תפילת שחרית בנגוני מקאם רהאוו-נאווה לפי כל המקורות לקראת חג הפסח באותו השבוע. קריאת מקאם נאווה הוא כמו קריאת המשנה (לדוגמא: ״במה מדליקין״ בקבלת שבת), אבל קריאת מקאם רהאוו הוא כמו קריאת ההגדה של פסח. לקראת ההגדה של פסח, שרים את ״שמחים בצאתם״ לפי לחן ״אמונים ערכו שבח״ (מקאם רהאוו) המופיע בתוך ההגדה של פסח. פזמון ספר תורה לשבת הגדול: ״מי ימלל עזוז גבורות״. כששבת צו הוא שבת זכור, מתפללים במקאם שיגא עם הלחנים של פורים. וכששבת צו הוא לא שבת הגדול או זכור, משתמשים במקאם ביאת.
נגונים לתפלה לשבת הגדול: מקאם רהאוו-נאווה
נשמת: אשרי האיש יודע שמי , את רעיה , רם אור גדול
שועת עניים: שמרתני וחייתני , לכה דודי נגון מצרי
אל ההודאות: דר רומה , יודוך מלך
קדיש: מעולפת ספירים , מגן אל צורי
שמחים: אמונים ערכו שבח
ממצרים: מי ימלל עזוז גבורות
נקדישך: בנה לי זבול משכני , מגן אל צורי
פזמון ספר תורה: יחיד נורא / מי ימלל
.
תם ונשלם פרשת צו - תהלה לאל המדריך את ישראל נשוא

-
שבת שמיני
״קרב אל המזבח״
בשבת שמיני, נהגו בארם צובה להתפלל את תפילת שחרית בנגוני מקאם חוסיני לפי רוב המקורות. יש מתארים את מקאם חוסיני ל״ביאת גבוה״. ענין פרשת שמיני הוא חנוכת המשכן. פרוש המילה ״חוסין״ בערבי היא ׳מאד יפה' ולכן זה מתאים למשכן שהיא ׳מאד יפה׳. ד״א ענין בסוף פרשת שמיני הוא חוקי כשרות. לפי חז״ל, הפירוש של חוק הוא מצוה שאינו יודעת את הסיבה שלה. ומשתמשים במקאם חוסיני כי הענין שמקבלים חוקים בלי דעת הסיבה, היא קשורה לקבלת בני ישראל את המצוות במתן תורה (״נעשה ונשמע״). לפי רשימות חכם משה אשקר, מתפללים במקאם נהוונד בשבת פרה שחל בשבת שמיני, ומתפללים במקאם ראשט בשבת שאחרי חג הפסח. לפי מסורת קהילת דמשק, מתפללים במקאם צבא לשבת שמיני בגלל שהמספר שמונה מסמלת ברית (כמו ברית מילה ביום השמיני).
.
תם ונשלם פרשת שמיני - תהלה לאל אחד ואין שני
-
שבתות של ספירת העומר לפי רשימת Sassoon Manuscript #647:
(1) שבת א׳ - ביאת - כנגד שבת חול המועד פסח או שבת שמיני או תזריע.
(2) שבת ב׳ - שיגא - כנגד שבת טהור.
(3) שבת ג׳ - חג׳אז - כנגד שבת אחרי מות.
(4) שבת ד׳ - צבא - כנגד שבת קדושים.
(5) שבת ה׳ - עשיראן - כנגד שבת אמור.
(6) שבת ו׳ - חוסיני - כנגד שבת בהר.
(7) שבת ז׳ - נאווה - כנגד שבת בחקתי.
-
שבת תזריע
״אשה כי תזריע״
״וביום השמיני - ימול בשר ערלתו״
בשבת תזריע, או ״שבת אשה״ (מה שהרשימו במחזור ארם צובה), נהגו בארם צובה ודמשק להתפלל את תפילת שחרית בנגוני מקאם צבא או ביאת. ענין בפתיחת פרשת תזריע הוא לידת זכר. משתמשים במקאם צבא בכל ברית מילה ולכן המקאם הזה מתאים למילים ״ביום השמיני ימול בשר ערלתו״. למרות מה שכתוב על מקאם צבא, רוב מקורות המסורתיים הרשימו את מקאם ביאת (אולי בגלל לידת בת והמלה בת היא כמו המלה ביאת או בגלל הולדת האם בעליה הראשונה ומקאם ביאת היא מסמלת אשה/נקבה). לפי רשימות חכם משה אשקר, מתפללים במקאם ביאת-חוסיני בשבת החודש כשחל בשבת תזריע וחייבים להשתמש בלחן הפזמון ״אשיר לאל איום״ (עמוד 256) ל״שמחים בצאתם״ מפני שהפזמון נזכרת את כל חודשי השנה (וזה קשור לשבת החודש). בשבת החודש, פזמון ספר תורה הוא ״יחיד נורא״ במקאם ראשט לכבוד חודש ניסן, שנאמר בפזמון ״בניסן הוא ראש כל חודש״.
.
תם ונשלם פרשת תזריע - תהלה לאל המגדל עשב וזרע מזריע

-
שבת טהור
״זאת תהיה תורת המצרע ביום טהרתו והובא אל הכהן״
בשבת טהור, נהגו בארם צובה להתפלל תפילת שחרית בנגוני מקאם שיגא-איראק או נהוונד לפי רוב המקורות. ענין פרשת טהור היא חוקי טהרה בגוף וצרעת. הענין של טהרה קשור למקאם שיגא כי זה מה שעושים במקדש. יש אומרים שמשתמשים במקאם נהוונד בעניני מחלקות, תוכחה, או ריב. הענין של צרעת קשור למקאם נהוונד אולי בגלל שהעונש של מרים הנביאה ללשון הרע היתה צרעת, ולשון הרע היא דבר מחלוקת וריב בין אנשים. דרש נאה ששמעתי מאליהו מאמייה, חזן בבית כנסת מגן דוד בחולון, הוא שהמילה ״נהוונד״ היא כמו המילים ״נע ונד תהיה בארץ״ (קללת קין בבראשית ד: י״ב), והיא שיכת כאן לענין ריב או מחלוקת שמביא קללות ועונש. לפרשת טהור, לפי רשימות חכם משה אשקר, מתפללים במקאם מאהור בשבת שבין שבת החודש ובין שבת הגדול (מפני שניסן הוא החודש הראשון בשנה, ומקאם ראשט-מאהור הוא מסמלת ראש), ומתפללים במקאם נהוונד בשבת השניה שאחרי חג הפסח. בימינו שניושיעה ישראל ויהודה, יש מתפללים במקאם נהוונד בשבת שלפני יום חג העצמאות ושרים את לחני המודרנים של מדינת ישראל ואת לחן התקוה לקדושה.
.
תם ונשלם פרשת טהור - תהלה לאל הכביר הישר והטהור

-
שבת אחרי
״לכפר על בני ישראל מכל חטאתם אחת בשנה״
״על דם שני אחים - שנשרף כאחד״ (פיוט ״אליכם קהל עדה״ ליום הכפורים)
בשבת אחרי, נהגו בארם צובה להתפלל את תפילת שחרית בנגוני מקאם חג׳אז לפי כל המקורות. המלה חג׳אז הוא שם של מקום במערב ארץ ערב הסעודית. מנהג דמשק להתפלל במקאם צבא בפרשיות העצובות חוץ משבת איכה שמשתמשים במקאם חג׳אז. ענין פרשת אחרי מות הוא מיתת נדב ואביהוא וגם ענין עבודת יום הכיפורים. כדי להראות עצבות שהיא שונה מהעצבנות של חורבן בית המקדש (שבת איכה), מנהג החזן גבריאל אברהם שרים היה לעורב את מקאם ביאת למקאם חג׳אז לתפלת שחרית. כאשר אחרי מות וקדושים מחוברות, מתפללים במקאם ביאת-חג׳אז לפי ספר ״שיר ושבחה הלל וזמרה״ וגם לפי רשימת אברהם אליהו שרים. כששבת הגדול חל בשבת אחרי, מתפללים במקאם רהאוו-נאווה לקראת חג הפסח וזה דוחה את מקאם חג׳אז, אבל כאשר אחרי-מות הוא השבת הראשונה אחרי פסח, מקאם חג׳אז דוחה את מקאם ראשט. הפיוט של יום הכפורים ״אליכם קהל עדה״ שיך לפרשה הזאת, אבל נוהגים לא לשיר אותו אלא רק ביום הכפורים בלבד.
.
תם ונשלם פרשת אחרי מות- תהלה לאל העושה לנו נפלאות

-
שבת קדושים
״׳קדשים תהיו.׳ הוו פרושים מן העריות ומן העברה (רש״י)״
בשבת קדושים, נהגו בארם צובה להתפלל את תפילת שחרית בנגוני מקאם צבא לפי רוב המקורות. ענין פרשת קדושים היא הרשימה של העריות בפרק כ׳. חז״ל אומרים שמצות ברית מילה היא אזהרה לגלוי עריות. ולכן משתמשים במקאם צבא בכל ברית מילה וגם בשבת קדושים. ד״א יש הרבה מצוות בפרשת קדושים, והרבה מצוות מסמלת ׳ברית׳ ולכן מקאם צבא מתאים. לפי רשימת חכם משה אשקר וגם לפי הרשימה בספר ״שיר חדש״, מתפללים במקאם ראשט בשבת קדושים, כשהיא השבת הראשונה שאחרי פסח.
.
תם ונשלם פרשת קדושים - תהלה לאל לשמך מקדשים

-
אחרי-קדושים מחברות: מקאם ביאת-חג׳אז (לפי ספר ״שיר ושבחה הלל וזמרה״).
לחני תפלה לפי החזן גבריאל אברהם שרים
נשמת: שבחו אל רוממו (243)
שועת עניים: מלכך ינהר (300) - קטע מן אל ניל נגאשי
אל ההודאות: אל חי שוכן (274) / מגן בעדי (293)
קדיש: הודך יה תנה לי כמאז (267)
שמחים: מרומי ברך לחברת ק״ק מגן דוד / מרום דר מעונה מבין כל רעיון
ממצרים: ממלכות הארץ (326) / מה טוב חלקך ומה נעים (254)
נקדישך: אל יצרת (241) / אבוא אל ציון (243) / אבי כחתם שמני (276)
-
שבת אמור
״אלה מועדי ה׳ מקראי קודש״
בשבת אמור, נהגו בארם צובה להתפלל את תפילת שחרית בנגוני מקאם שיגא או עשיראן (או חוסיני) לפי רוב המקורות. ענין פרשת אמור הוא דיני הכהנים וגם המועדי השנה. הנגון של מקאם שיגא הוא כנגון קריאת התורה לפי מסורת ארם צובה ורוב קהילות עדות המזרח. ברוב השנים, שבת אמור הוא השבת לפני ל״ג לעומר ולכן זה מתאים להתפלל במקאם שיגא, המקאם של הפזמון ״בר יוחאי״. בשנים שזה לא השבת לפני ל״ג לעומר, מקאם עשיראן או חוסיני יותר מתאים לפי רוב המקורות. פזמון: ״אוחיל יום יום אשתאה״. בימינו שניושיעה ישראל ויהודה, יש מתפללים במקאם נהוונד בשבת שלפני יום חג העצמאות ושרים את לחני המודרנים של מדינת ישראל במקאם נהוונד ואת לחן התקוה לקדושה.

תם ונשלם פרשת אמר - תהלה לאל דודי צרור המור

-
שבת בהר
״ובשנה השביעית - שבת שבתון יהיה לארץ״
בשבת בהר, נהגו בארם צובה להתפלל את תפילת שחרית בנגוני מקאם נאווה לפי רוב המקורות. קריאת מקאם נאווה הוא כמו קריאת המשנה (לדוגמא: ״במה מדליקין״ בקבלת שבת). ענין פרשת בהר הוא שבת הארץ, שנאמר ״שש שנים תזרע שדך ושש שנים תזמר כרמך ואספת את תבואתה ובשנה השביעית שבת שבתון יהיה לארץ.״ הקשר בין שבת למקאם נאווה הוא שתמיד מנגנים את מקאם נאווה בקבלת שבת וערבית לשבת (מהמלים ״לביתך נאוה קודש״). לפי חכם משה אשקר, הלחן המתאים ל״שמחים בצאתם״ הוא הנגון המצרי של ״לכה דודי״ של קבלת שבת. יש מעט מקורות שאומרים להתפלל במקאם צבא לשבת בהר.

תם ונשלם פרשת בהר סיני - תהלה לאל שאמר אנכי ה׳

-
שבת בחקתי
״אם בחקתי תלכו - ואם בחקתי תמאסו״
בשבת בחקתי, נהגו בארם צובה להתפלל את תפילת שחרית בנגוני מקאם נהוונד או נאווה לפי רוב המקורות. ענין פרשת בחקתי הוא ברכות וקללות וסוף הספר. אולי משתמשים במקאם נהוונד בקשר לקללות, כי יש בהם דברי תוכחה (כמו ריב או מחלוקת). דרש נאה ששמעתי מאליהו מאמייה, חזן בבית כנסת מגן דוד בחולון, הוא שהמילה ״נהוונד״ היא כמו המילים ״נע ונד תהיה בארץ״ (קללת קין בבראשית ד: י״ב), והיא שיכת כאן לענין ריב או מחלוקת שמביא קללות ועונש. אם משתמשים במקאם נהוונד, לקראת יום ירושלים, יש לשיר את לחן הפזמון ״ירושלים של זהב״ לקטע אחד של התפלה. ויש מנהג להשתמש במקאם נאווה מפני שפרשת בחקתי הוא סוף ספר ויקרא. ברשימות חכם משה אשקר הוא מתפלל במקאם מאהור עם שבת כלה חל להיות בשבת במדבר בגלל לשלם את מקאם ראשט שחיסר בשבת כלה (חוסיני). המסורת של קהילות דמשק הוא להתפלל במקאם ביאת ל״שבת חזק״, השבת שמסימים את הספר.
.
תם ונשלם פרשת בחקתי - תהלה לאל הנותן לי חוקותי ותורותי

-
ויקרא : ראשט (16)
צו = שבת הגדול: רהאוו-נאווה
שמיני : חוסיני > נהוונד
תזריע : ביאת > צבא
טהור : שיגא > נהוונד
אחרי : חג׳אז > צבא > נהוונד
קדושים : צבא > ראשט > עג׳ם > שיגא
אמור : עשיראן > שיגא > חוסיני
בהר : נאווה > צבא > חוסיני
בחקתי : נהוונד > נאווה > ביאת > מאהור

תם ונשלם ספר שלישי - תהלה לאל צור קדושי
-
שבת במדבר
״שאו את ראש כל עדת בני ישראל״
בשבת במדבר, שהוא לא שבת כלה (השבת שלפני חג השבועות), נהגו בארם צובה ודמשק להתפלל את תפילת שחרית בנגוני מקאם ראשט לפי כל המקורות מפני שפרשת במדבר הוא ראש הספר. ברוב השנים ששבת במדבר הוא שבת כלה, נוהגים להתפלל במקאם חוסיני לקראת חג השבועות, זמן מתן תורתינו. יש מתארים את מקאם חוסיני ל״ביאת גבוה״. פרוש המילה ״חוסין״ בערבי היא ׳מאד יפה' ולכן זה מתאים לקבלת התורה שהיא ׳מאד יפה׳. וגם מקאם חוסיני הוא המקאם של קריאת מגילת רות והכתובה של חג השבועות.
.
תם ונשלם פרשת במדבר - תהלה לאל החן לנו ככר

נגונים לתפלה לשבת מתן תורה/שבת כלה: מקאם חוסיני
ה׳ מלך: מי זאת עולה יפה פיה
הללויה: אהלל ואביע
נשמת: רקץ אל באן
שועת עניים: אמון יום זה / מעוזי
אל ההודאות: בחר דודי / הללו את ה׳
קדיש: דודי אתן / מלא משאלות לבי / משמחי לב
שמחים: אזהרות
ממצרים: ויהי בימי שפוט השפטים (מגילת רות)
נקדישך: דעת ומזמה
פזמון ספר תורה: רועה נאמן הוא
-
שבת נשא
״כל הבא לצבא צבא לעבד עבדה באהל מועד״
בשבת נשא, הפרשה הארוכה ויותר שבתורה, נהגו בארם צובה להתפלל את תפילת שחרית בנגוני מקאם צבא לפי רוב המקורות. ענין בפחיתת פרשת נשא היא התפקידי משפחות גרשון ומררי ״לצבא צבא״. משתמשים במקאם צבא בגלל שנזכרות מה התפקידים היו צרכים בצבא וכו׳. משתמשים בנגוני מקאם צבא בכל ברית מילה, אבל בקשר לשבת נשא, לא מתאים להשתמש בנגוני ברית מילה לשירים של התפלה כי אין ברית מילה בפרשה הזאת. ד״א: ענין בפרשת נשא הוא אשה סוטה. חז״ל אומרים שמצות ברית מילה היא אזהרה לגלוי עריות ויכולה למנות את מה שקרה באשה סוטה עם ברית מילה. ולכן משתמשים במקאם צבא בכל ברית מילה וגם בשבת נשא. בשבת נשא שהיא שבת כלה, מתפללים במקאם חוסיני.
תם ונשלם פרשת נשא -
-
שבת בהעלותך
״יאירו שבעת הנרות״
בשבת בהעלותך, נהגו בארם צובה להתפלל את תפילת שחרית בנגוני מקאם שיגא לפי רוב המקורות. פרוש המלה ״שי-כא״ היא שלושה, וזה הפרשה השלישית בספר במדבר. ענין בפתיחת פרשת בהעלותך הוא בנין המנורה. ענין התורה היא קשורה למקאם שיגא, וענין אור ונרות קשורות לתורה, שנאמר ״כי נר מצוה ותורה אור״ (משלי ו׳ פס כ״ג). לפי רשימות חכם משה אשקר, הנגון המתאימה ל״נשמת כל חי״ הוא של הפזמון ״יביעון שפתי שירה״ בגלל שהפזמון נזכרת את נרות המנורה. הנגון של מקאם שיגא הוא נגון של קריאת התורה לפי מסורת ארם צובה ורוב קהילות עדות המזרח. לפי מסורת קהילת דמשק, מתפללים במקאם רהאוו-נאווה לשבת הזאת.
נשמת: יביעון שפתי שירה

תם ונשלם פרשת בהעלותך - תהלה לאל המאיר חיינו כמנורה

-
שבת שלח
״ויבכו העם בלילה ההוא״
בשבת שלח, נהגו בארם צובה להתפלל את תפילת שחרית בנגוני מקאם חג׳אז לפי חצי המקורות. מנהג דמשק להתפלל במקאם צבא בפרשיות העצובות חוץ משבת איכה שמשתמשים במקאם חג׳אז. המלה חג׳אז הוא שם של מקום במערב ארץ ערב הסעודית. ענין פרשת שלח הוא חטא המרגלים והאבלות של בני ישראל שקרה אחריה. כדי להראות עצבות שהיא שונה מהעצבנות של חורבן בית המקדש (שבת איכה), מנהג החזן גבריאל אברהם שרים היה לעורב את מקאם ביאת למקאם חג׳אז לתפלת שחרית. לפי הרבה רשימות מסורתיים, מתפללים בשבת שלח במקאם איראק אע״פ שהתפללו במקאם שיגא בשבת בהעלותך, ולפי מסורת ירושלים, מתפללים במקאם נהוונד בשבת הזה.
.
תם ונשלם פרשת שלח לך - תהלה לאל הנותן תורה לעמו ישראל מקדם נסוכה

-
שבת קרח

״יבחר בו מטהו יפרח״ (פזמון ״מה נאוו רגלי מבשר״- עמוד 133)
בשבת קרח, נהגו בארם צובה להתפלל את תפילת שחרית בנגוני מקאם נהוונד לפי ספר ״שיר ושבחה הלל וזמרה״. ענין פרשת קרח הוא מחלוקת קרח ועדתו. בדר״כ משתמשים במקאם נהוונד בקשר למחלוקת, תוכחה, או ריב. דרש נאה ששמעתי מאליהו מאמייה, חזן בבית כנסת מגן דוד בחולון, הוא שהמילה ״נהוונד״ היא כמו המילים ״נע ונד תהיה בארץ״ (קללת קין בבראשית ד: י״ב), והיא שיכת כאן לענין ריב או מחלוקת שמביא קללות ועונש. מנהג הקדום לקהילת אר״צ הוא לחבר את פ׳ קרח לחקת מדי שנה בשנה. בשבת קרח-חקת מחוברות, מתפללים במקאם חוסיני. פה באר״ה אין לנו את מנהג הזה עדין בימינו. אבל המנהג הקדום עדין נשארת בקהילה החלאבי בביונוס אירס. מסורת ירושלים היום הוא להתפלל במקאם חוסיני לשבת קרח ומקאם ראשט-מאהור לשבת חקת. פזמון ספר תורה: ״מה נאוו רגלי מבשר״.
 
-
תם ונשלם פרשת קרח - תהלה לאל המציץ פרח

-
שבת חקת
״אמרת השם צרופה - ישרה ותמימה״ (פזמון ״מה נעימה ויפה״- עמוד 299)
בשבת חקת, נהגו בארם צובה להתפלל את תפילת שחרית בנגוני מקאם חוסיני לפי ספר ״שיר ושבחה הלל וזמרה״. יש מתארים את מקאם חוסיני ל״ביאת גבוה״. ענין פרשת חקת הוא חוקי פרה אדמה. לפי חז״ל, הפירוש של חוק הוא מצוה שאינו יודעת את הסיבה שלה. ומשתמשים במקאם חוסיני כי הענין שמקבלים חוקים בלי דעת הסיבה, היא קשורה לקבלת בני ישראל את המצוות במתן תורה (״נעשה ונשמע״). ד״א בקשר לפרה אדומה כתובה ״תמימה״, ובקשר לתורה כתובה ״תמימה״, שנאמר בתהלים ״תורת ה׳ תמימה משיבת נפש״. מקאם חוסיני הוא המקאם של מתן תורה ולכן זה הקשר. מסורת ירושלים היום הוא להתפלל במקאם ראשט-מאהור לשבת חקת ומקאם נהוונד לשבת בלק.
.
תם ונשלם פרשת חקת - תהלה לאל המקבל את מי חטאת

-
שבת בלק
״את אשר תברך מברך ואשר תאור יואר״
בשבת בלק, נהגו בארם צובה להתפלל את תפילת שחרית בנגוני מקאם מאהור לפי ספר ״שיר ושבחה הלל וזמרה״. יש שמתארים את מקאם מאהור ל״ראשט גבוה״. פרוש המילה ״מא-הור״ בערבי הוא כאב-לב. ענין פרשת בלק הוא הברכות של בלעם הנביא לבני ישראל. המקאם מתאים לפרשה הזאת מפני שבלק, צורר ישראל, היה כאב-לב כאשר הקללות של בלעם הפכו לברכות. ד״א, הפרוש ״מאהור״ הוא מלשון מהירות. וזה קשור לפרשת בלק מפני המהירות של בלעם לקחת שוחדי כסף וזהב מבלק לקלל את בני ישראל. לפי רוב הרשימות המסורתיים, מתפללים במקאם ביאת או נהוונד בשבת בלק.
.
תם ונשלם פרשת בלק - תהלה לאל היושב בשחק

-
שבת פינחס
״הנני נתן לו את בריתי שלום״
בשבת פינחס, נהגו בארם צובה ודמשק להתפלל את תפילת שחרית בנגוני מקאם צבא לפי כל המקורות. ענין פרשת פינחס הוא הברית שלום של פינחס בן אלעזר בן אהרון הכהן. משתמשים במקאם צבא בכל ברית מילה. לכבוד אליהו הנביא, שגם היה קנאי כמו פינחס, שרים את ״שמחים בצאתם״ לפי לחן ״חביב אללה אליהו״ (מקאם ביאת) המופיע בתוך פזמונים ממוצאי שבת. ד״א מתפללים במקאם צבא מהמילים ״כל יצא צבא בישראל״. פזמון ספר תורה: ״שלח סגני ידידי״ במקאם חג׳אז שנזכרת את פינחס.
.
תם ונשלם פרשת פינחס - תהלה לאל על כבודו הס

-
שבת מטות
״לנתוש ולנתוץ ולהאביד ולהרוס לבנות ולנטוע״ (ירמיהו א׳)
בשבת מטות, נהגו בארם צובה להתפלל את תפילת שחרית בנגוני מקאם נאווה או נהוונד לפי כל המקורות. ענין פרשת מטות הוא נדרים של אישה וגם המחלוקת של ראובן וגד עם משה. בדר״כ משתמשים במקאם נהוונד בקשר למחלוקת או ריב או דבר לא נעים. אולי נהוונד מתאים לנושא אישה ונדר מפני שזה מאד לא נעים כאשר אישה עושה נדר בסתר או בלי הדעת של אביה או בעלה. גם המחלוקת של ראובן וגד נגד משה היא דבר לא נעים. לפי ח׳ משה ארקנגי, משתמשים רק במקאמת נהוונד, נאווה, צבא, וחג׳אז בשבתות ״בין המצרים״ (בין שבעה עשר בתמוז ותשעה באב) מפני שהמקאמת הללו הם לא כל כך שמחים.
.
תם ונשלם פרשת מטות - תהלה לאל הבוחן כליות

-
שבת מסעי
״אלה מסעי בני ישראל אשר יצאו מארץ מצרים לצבאתם״
בשבת מסעי, שקוראים אותו שבת שמעו (ע״ש ההפטרה), נהגו בארם צובה להתפלל את תפילת שחרית בנגוני מקאם צבא או נאווה לפי רוב המקורות. ענין פרשת מסעי הוא רשימת המסעות של בני ישראל במדבר וגם סוף הספר. משתמשים את מקאם צבא בשבת מסעי בגלל שהמילה ׳צבא׳ בעברית היא הצבא של בני ישראל והיא עוברת ממקום למקום. לפי ח׳ משה ארקנגי, משתמשים רק במקאמת נהוונד, נאווה, צבא, וחג׳אז בשבתות ״בין המצרים״ (בין שבעה עשר בתמוז ותשעה באב) מפני שהמקאמת הללו הם לא כל כך שמחים. המסורת של קהילות דמשק הוא להתפלל במקאם ביאת ל״שבת חזק״, השבת שמסימים את הספר. פזמון ספר תורה: שאו ציונה נס ודגל.
.
תם ונשלם פרשת מסעי - תהלה לאל לזמירות-ישראל שועה

במדבר : ראשט
שבת כלה : חוסיני
נשא : צבא > שיגא
בהעלותך : שיגא > רהאוו-נאווה (2) > חוסיני
שלח : חג׳אז > איראק > נהוונד > צבא
קרח : נהוונד > חוסיני
חקת : חוסיני > ראשט
בלק : מאהור > ביאת > נהוונד
פינחס : צבא > ביאת
מטות : נהוונד > נאווה > מאהור
מסעי : צבא > נאווה > ביאת


תם ונשלם ספר רביעי - תהלה לאל אורי וישעי

-
שבת דברים
״איכה אשא לבדי״
בשבת דברים, ותמיד הוא שבת איכה, נהגו בארם צובה ודמשק להתפלל את תפילת שחרית בנגוני מקאם חג׳אז לפי כל המקורות. המלה חג׳אז הוא שם של מקום במערב ארץ ערב הסעודית. בשבת הזאת אנו מתאבלים אבל חזק על חורבן בית מקדשנו. ברשימות ח׳ משה אשקר, בשבת, גם מתפללים את תפילת מנחה וערבית למוצאי שבת במקאם חג׳אז. פזמון לשבת איכה: ״עליון רם על כל רמים״ (487).
ם ונשלם פרשת דברים - תהלה לאל היושב במסתרים


-
שבת ואתחנן
״וזאת התורה אשר שם משה לפני בני ישראל״
בשבת ואתחנן, נהגו בארם צובה ודמשק להתפלל את תפילת שחרית בנגוני מקאם חוסיני לפי כל המקורות. יש מתארים את מקאם חוסיני ל״ביאת גבוה״. ענין פרשת ואתחנן הוא מתן תורה ועשרת הדברות. פרוש המילה ״חוסין״ בערבית היא ׳מאד יפה' ולכן זה מתאים לקבלת התורה שהיא ׳מאד יפה׳. הלחן המיוחד של נקדישך הוא ״דעת ומזמה״ לכבוד מתן תורה ועשרת הדברות. פזמון ספר תורה: ״ראה ה׳ כי צר לי״ הנזכרות את מלים ״נחמו נחמו עמי״ לכבוד שבת נחמו.
.
תם ונשלם פרשת ואתחנן - תהלה לאל המתחנן

-
שבת עקב
״למען ירבו ימיכם וימי בניכם״
בשבת עקב, נהגו בארם צובה ודמשק להתפלל את תפילת שחרית בנגוני מקאם שיגא-איראק לפי כל המקורות. פרוש המלה ״שי-כא״ היא שלושה, וזה הפרשה השלישית בספר דברים. מקאם שיגא מסמלת את התורה עצמה בגלל שטעמי קריאת התורה למנהגינו עדות המזרח הוא במקאם הזאת. כמעט כל הפרשה מדברת על שמירת התורה והמצוות ועל הספור של קבלת התורה, ולכן שיך מקאם שיגא לפרשה הזאת. שמחים: אשתבח תהלות (בקשות).
.
תם ונשלם פרשת עקב - תהלה לאל השומר בריתו עם בני יעקב

-
נגונים לשמחים בצאתם לימים הנוראים:
שבת ראה - ביאת - אליך ה׳ נשאתי עיני (אין כאלהינו ביאת)
שבת שופטים - עג׳ם - אליך ה׳ נשאתי עיני (חלביה)
שבת כי תצא - צבא - כי אשמרה שבת (בקשות)
שבת כי תבוא - שיגא - אדון יחיד יסד (מחי ומסי בסליחות)
שבת שלפני ראש השנה - נאווה - אליך ה׳ נשאתי עיני (יאמר נא ישראל) / אחות קטנה (לפי גבריאל שרים ויצחק כבאסו)
ראש השנה - עת שערי רצון להפתח
שבת שובה - מחייאר-ביאת- לך אלי תשוקתי
יום הכפורים - חג׳אז- אליכם קהל עדה
-
שבת ראה
״אל הארץ אשר אתה בא שמה לרשתה״
בשבת ראה, שהוא שבת מברכים לחדש אלול (או שבת וראש חדש), נהגו בארם צובה ודמשק להתפלל את תפילת שחרית בנגוני מקאם ראשט או ביאת (עשיראן) לפי רוב המקורות. ענין בפתיחת פרשת ראה היא רשתה את הארץ. המילה ״רשתה״ היא דומה לראשט. ד״א מנהג מקאם ראשט הוא לשלם את מקאם ראשט שחיסר בשבת דברים, בגלל שמתחילים את חודש אלול וימי הסליחות, או בגלל שמתחילים חלק חדש בספר דברים בפרשה זו. מנהג מקאם ביאת-עשיראן הוא מפני שזה שבת מברכים לר״ח אלול או שבת ור״ח (ספר ״דברי שלמה״ לחכם שלמה קצין). לקראת ימים הנוראים וחודש אלול, שרים את ״שמחים בצאתם״ לפי לחנים של הסליחות- הכל לפי מקאם השבת. במקאם ביאת, הלחן של ״שמחים בצאתם״ הוא ״אליך ה׳ נשאתי עיני״ במקאם ביאת (אין כאלהינו).

תם ונשלם פרשת ראה - תהלה לאל הרואה ואינו נראה

-
שבת שופטים
״למען יאריך ימים על ממלכתו״
בשבת שופטים, נהגו בארם צובה ודמשק להתפלל את תפילת שחרית בנגוני מקאם עג׳ם-ססגאר לפי רוב המקורות. ענין בפתיחת פרשת שופטים הוא המלך בישראל. לפי מנהג אר״צ מקאם עג׳ם היא מסמלת שמחה, ולכן זה מתאים לפרשת שופטים שמתאירים את השמחה של מנוי מלך החדש של ישראל, וגם שמחת חתן בשנת הראשון עם אשתו (שלא חייב לצאת למלחמת רשות). הלחן המיוחד לנשמת כל חי הוא ״יאריך ימים על ממלכתו״ (מעת ח׳ ישראל נג׳ארה) במקאם עג׳ם. הפסוק הנ״ל, ״למען יאריך ימים על ממלכתו״ היא כל כך חשובה במסורת ארם צובה, שנוהגים לקרוא עד הפסוק הזאת בקריאת התורה ליום שני וחמישי ושבת מנחה. לקראת ימים הנוראים וחודש אלול, שרים את ״שמחים בצאתם״ לפי לחנים של הסליחות- הכל לפי מקאם השבת. במקאם עג׳ם, הלחן של ״שמחים בצאתם״ הוא ״אליך ה׳ נשאתי עיני״ במקאם עג׳ם (מסורתי).
נשמת: יאריך ימים על ממלכתו
שמחים: אליך ה׳ עג׳ם
נקדישך: צורי גואלי יה
.
תם ונשלם פרשת שופטים - תהלה לאל המאריך ימים

-
שבת כי תצא
״כי יקח איש אשה חדשה -לא יצא בצבא״
בשבת כי תצא, נהגו בארם צובה להתפלל את תפילת שחרית בנגוני מקאם צבא לפי כל המקורות. ענין פרשת כי תצא היא אשה יפת תאר במלחמה וגם בן סורר ומורה. כתוב בפתיחת הפרשה ״כי תצא למלחמה על אויבך״. סיבה אחת למקאם צבא הוא בגלל שהמלה ׳צבא׳ הוא מה שיוצאים על מלחמה נגד האויבים. ד״א: חז״ל אומרים שמצות ברית מילה היא סיג למשול נגד יצר הרע בקשר לעבירות גלוי עריות. וכאשר יוצאים למלחמה, האדם חייב לכבוש את יצרו לקחת אשה יפת תואר מהשבי. אמרו רבותינו שבן סורר ומורה היא מה שקורה אחרי שלוקחים אשת יפת תואר. לכן משתמשים במקאם צבא בכל ברית מילה וגם בפרשיות שקשרים לברת מילה כמו פרשת קדושים, נשא, או כי תצא. לקראת ימים הנוראים, שרים את ״שמחים בצאתם״ לפי לחנים של הסליחות- הכל לפי מקאם השבת. במקאם צבא, הלחן של ״שמחים בצאתם״ הוא ״כי אשמרה שבת״ (בקשות) במקאם צבא שנזכרת את יום הכיפורים. דעה אחרת לשבת הזאת, מקאם שיגא (מסורת דמשק, וחכם משה אשקר).
ה.
תם ונשלם פרשת תצא - תהלה לאל צור מחסה

-
שבת כי תבוא
״ארמי אבד אבי״
בשבת כי תבוא, נהגו בארם צובה להתפלל את תפילת שחרית בנגוני מקאם שיגא-איראק לפי רוב המקורות. הנגון של מקאם שיגא הוא נגון של קריאת התורה לפי מסורת ארם צובה ורוב קהילות עדות המזרח. ענין פרשת כי תבוא היא עלית הרגל עם הבכורים, מה שעושים במועדים. מקאם שיגא הוא המקאם של יום טוב; הימים שעושים עלית הרגל והבכורים (פסח, שבועות, סוכות). סיבה למקאם שיגא לשלש רגלים: מפני שפירושו של שיגא בפרסית היא ה״מקום השלישי״, והרי כתוב בתורה: ״׳שלש׳ פעמים בשנה יראה כל זכורך ׳במקום׳ אשר יבחר״... שלש פעמים במקאם הוא רמז למקאם שיגא. לקראת ימים הנוראים, שרים את ״שמחים בצאתם״ לפי לחנים של הסליחות- הכל לפי מקאם השבת. במקאם סיגא, הלחן של ״שמחים בצאתם״ הוא ״סליחות- מחי ומסי״ במקאם סיגא (״אדון יחיד יסד״ מהבקשות). דעה אחרת לשבת הזאת, מקאם צבא או נאווה (מסורת דמשק, וחכם משה אשקר).
.
תם ונשלם פרשת תבוא - תהלה לאל הבונה ביתו לשם שבו

-
שבת לפני ראש השנה
״תכלה שנה וקללותיה - תחל שנה וברכותיה״ (מהפיוט ״אחות קטנה)
בשבת נצבים-וילך או רק נצבים, שהוא השבת שלפני ראש השנה, נהגו בארם צובה להתפלל את תפילת שחרית בנגוני מקאם נאווה לפי רוב המקורות. לקראת ימים הנוראים, שרים את ״שמחים בצאתם״ לפי לחנים של הסליחות- הכל לפי מקאם השבת. במקאם נאווה, הלחן של ״שמחים בצאתם״ הוא ״אחות קטנה״ במקאם נאווה או ״יאמר נא ישראל״ (בקשות). לפי חכם משה אשקר, מתפללים במקאם חג׳אז בשבת שלפני ראש השנה ומנגנים את לחני ימים הנוראים בתפלה כגון ״עת שערי רצון״ ל״שמחים בצאתם״.
.
תם ונשלם פרשת נצבים - תהלה לאל המכפר על חובים

-
שבת שובה
״דלתי תשובה חי פתח לי - כי שבתי מחטאי ומעלי״ (מהפזמון ״עזרני אל חי״)
בשבת וילך או האזינו, שהוא שבת שובה, נהגו בארם צובה ודמשק להתפלל את תפילת שחרית בנגוני מקאם מחייאר-ביאת לפי כל המקורות. לקראת ימים הנוראים, שרים את ״שמחים בצאתם״ לפי לחנים של הסליחות- הכל לפי מקאם השבת. בשבת הזאת, הלחן של ״שמחים בצאתם״ הוא ״לך אלי תשוקתי״ לקראת יום הכפורים.
נגונים לתפלה לשבת שובה: מקאם מחייאר-ביאת
נשמת: אשם וזע מזדוניהו
שועת עניים: יה חסדך גלי
אל ההודאות: ישראל עבדיך
קדיש: בן אדמה
שמחים: לך אלי תשוקתי
ממצרים: יה שמע אביונך / אשא לבי
נקדישך: יצו האל לדל שואל / ידי רשים
פזמון ספר תורה: עזרני אל חי / שבתי שבתי
.
תם ונשלם פרשת וילך - תהלה לאל המעשיר דל והלך

-
שבת לפני סוכות
״סכה ולולב לעם סגולה״
בשבת האזינו שהוא השבת שלפני חג הסוכות, נהגו בארם צובה ודמשק להתפלל את תפילת שחרית בנגוני מקאם נהוונד לפי חכם משה אשקר. בקשר לחזנות, אין לחנים מיוחדים לקראת חג הסוכות, אלא רק מקאם נהוונד כרגיל. .
תם ונשלם פרשת האזינו

-
שמחת תורה

״לומד בה כל יום ויום, כל ימיו ימצא שלום״ (מהפזמון ״רועה נאמן הוא״)
ביום שמחת התורה, שבו קוראים את פרשת וזאת הברכה, נהגו בארם צובה להתפלל את תפילת שחרית בנגוני מקאם עג׳ם לפי כל המקורות. בדר״כ משתמשים במקאם עג׳ם ביום השני של מועדים בחוץ לארץ. לפי חכם משה אשקר, מתפללים במקאם עג׳ם ביום הראשון של שמיני חג עצרת, ובמקאם צבא ליום השני של שמחת חג עצרת (שהוא יום שמחת התורה). פה בארצות הברית, אנו מתפללים במקאם צבא ליום הראשון דשמיני חג עצרת ובמקאם עג׳ם ליום שמחת תורה. המסורת של קהילות דמשק הוא להתפלל במקאם ביאת מפני סוף הספר. פזמונים לשמחת תורה: ״מפי אל מפי אל״, ״מקהלות עם״, ״אל רמה ימינך״ (לחתן מעונה), ״רועה נאמן הוהעליות: .
תם ונשלם פרשת וזאת הברכה - תהלה לאל המעלה ארוכה

דברים : חג׳אז (18)
ואתחנן : חוסיני
עקב : שיגא-איראק
ראה : עשיראן > ביאת > ראשט
שופטים : עג׳ם-ססגאר > צבא
כי תצא : צבא > שיגא > נאווה
כי תבוא : שיגא > נאווה > צבא
נצבים = שבת לפני ראש השנה : נאווה > חג׳אז
וילך = שבת שובה : מחייאר > חוסיני
האזינו = שבת לפני סוכות = נהוונד
וזאת הברכה = עג׳ם > ביאת

נשלמו חמשה חומשי תורה בעזרת הגיבור והנורא הוא יקבץ שה פזורה לבית הבחירה כיר״א
-
״חזק ארם צובה - העיר הטובה - גם מקום (מקאם) האדון עזרא - מרגלית טובה תראינה עין:״ (מן הפזמון ״אתה אהובי״)
-
תם ונשלם שבח לאל בורא עולם
יהי רצון שנזכה לשנים רבות וטובות
עם כל אחינו בני ישראל מאליפות מרובבות
אכי״ר
חכם משה אשקר הכוהן זצ״ל


samfranco.com